top of page

עמפלי
משרד עריכת דין מיסים

ניכוי מס תשומות וחשבוניות פיקטיביות

לייעוץ בתחום מס ערך מוסף, צור קשר:

ההודעה נשלחה. תודה.

בעניין מ.א.ל.ר.ז (ע"א 4069/03 ) נקבעה הלכה לעניין הנטל והיקפו על הטוען כי החשבוניות יצאו כדין. שם, נקבע כי "חשבוניות שיצאה כדין" תהיה כזו אם מבחינה אובייקטיבית היא משקפת עסקה אמתית (כלומר, שירותים שניתנו בפועל)  בין צדדים אמתיים (כלומר, מי שהנפיק את החשבוניות הוא זה שמכר או נתן את השירות בפועל), זהו הכלל.   
לצד זה, נקבע - על דרך של חריג - כי במצבים מסוימים ניתן להכיר בחשבוניות שנפל בה פגם והיא אינה  עונה על ההגדרה "יצאה כדין".  על מנת שנישום יכול לפעול  על דרך החריג עליו להראות כי:
  1. לא הייתה לו מודעות לפגם מבחן סובייקטיבי.
  2. הוא לא התרשל - מבחן אובייקטיבי.
  3. הוא נקט בכל האמצעים הסבירים לוודא כי החשבונית יצאה לו כדין לרבות אימות החשבונית וזהות העוסק. 

כלומר, ההלכה שיצאה מבית משפט העליון בנויה על אמת מידה של רשלנות (האדם הסביר) ונקיטת אמצעים סבירים. כל האמצעים הסבירים נאמר ולא כל האמצעים. ואולם, לב העניין, הוא שבית המשפט העליון לא קובע מהם אותם אמצעים סבירים. משכך, התשובה לשאלה אם ניתן להכיר בחשבונית שיצאה שלא כדין מושפעת מהתשובה לשאלה האם ננקטו כל האמצעים הסבירים. בפסיקה נקבע כי אמצעים סבירים הם, בין היתר:
  • בדיקת זהותו של מי שנותן את החשבונית (באמצעות ת"ז).
  • בדיקת מספר העוסק או החברה.
  • בדיקת קיומו של אישור ניכוי מס במקור.
  • בדיקת אישור ניהול ספרים. 
  • יש לבדוק שהחשבוניות עומדות בדרישות סעיפים 9 ו 9א להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות).
  • יש לוודא כי מי שסיפק את החשבונית הוא באמת הבעלים של החברה / העוסק.
  • אם מדובר בחברה -רצוי להנפיק תדפיס של רשם החברות אודות החברה ולוודא כי נותן החשבונית הוא אכן הבעלים לפי התאמת תעודת זהות.
  • אם נותן החשבונית אינו הבעלים - יש לדרוש מבעלי החברה לתת ייפוי כוח לאדם זה, המעיד על כך שהוא מורשה מטעם החברה, כמנהל או כמורשה חתימה.
  • מומלץ ליצור קשר עם בעלי החברה, כדי לוודא כי האדם שמספק לנו את השירותים הוא אכן נציג  של החברה ולא מתחזה, וכי האישורים ו/או ייפויי הכוח אינם מזויפים.
  • אם נותן החשבונית הוא הבעלים, אך בפועל מי שעובד מולנו בשטח הוא אדם אחר - צריך לדרוש הסברים ומסמכים על קשרי העבודה ביניהם, כך שתהיה "סגירת מעגל" בין כל האנשים שנוגעים לעבודה ולחשבונית.
  • כאשר מדובר בעבודה מול קבלני משנה -  חשוב לחתום על הסכמים בכתב עם קבלני המשנה.
  • יש לשלם בצ'קים למוטב בלבד. 
​פסיקה רלוונטית 
  • ע"מ 26249-03-11 מגן נצח ישראל בע"מ.
  • ע"מ 68042-03-17 חיקמט טאהא
  • ע"מ 32448-03-17  צמח תעיזי ונרדע יפה – צ.י שיווק (שותפות). 
  • ע"מ 50001-09-12 ש.ב.ה שמירה וביטחון בע"מ - בפרשה זו, כיוון שדובר בערעור על כפל מס נדונה רק סוגית המודעות הסובייקטיבית  של מקבל החשבוניות לכך שהחשבוניות הוצאו שלא כדין. זאת בשונה מערעור על ניכוי מס תשומות שנדרש להוכיח כאמור העדר מודעות סובייקטיבית , העדר רשלנות ונקיטת כל האמצעים הסבירים. 
     
פרסומי המשרד:
  • ע"ל שאלת הרף הראייתי המוטל על מנהל מע"מ בהקשר של חשבונית שהוצאה לכאורה "שלא כדין" על רקע תופעת החשבוניות הפיקטיביות 14.04.2024
    במסגרת רשומון זה נעמוד על חובתו המנהלית של מנהל מע"מ לבסס את שומתו כדין, בראיות מנהליות, בטרם ידחה את ניכוי מס התשומות של עוסק, על רקע פסקי הדין בעניין שערי ירושלים (ע"מ 11168-10-18) ובעניין ב.ג הנדסה (ע"מ 20822-06-20), כאשר ככל שראיותיו חלשות אזי בהתאמה יפחת נטל ההוכחה של העוסק.
     
  • על ניכוי מס תשומות בעסקת פינוי - בינוי בעקבות פסק הדין בעניין נווה גד ועל האפשרות לדרוש החזר מס תשומות רטרואקטיבי 10.12.2023
    ברשומון זה נסקור את פסק הדין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בעניין נווה גד - בניין ופתוח בע"מ (ע"מ 53560-11-21), אשר עסק, בין היתר, בסוגית ניכוי מס התשומות בגין תשלום שכר טרחת עורך הדין מטעם הדיירים ששולם על ידי היזם בפרויקט מסוג פינוי בינוי. רשות המסים קבעה בהחלטת מיסוי משנת 2018 כי היזם אינו רשאי לנכות את מס התשומות במקרה זה. בית המשפט דחה באופן תקדימי את עמדת רשות המסים וקיבל בסוגיה זו את הערעור. משמעות הדברים היא כי יזמים בפרויקטים מסוג פינוי בינוי לא זו בלבד שרשאים לנכות את מס התשומות בגין שכר הטרחה של עורך דין הדיירים, אלא יכולים אף לדרוש את ניכוי מס התשומות גם בגין שנים עברו, ככל שבית המשפט העליון, אם יידרש לסוגיה, לא יקבל את עמדת מנהל מע"מ ורשות המסים.
     
  • כאשר המחוקק אומר "ארוחה" למה הוא מתכוון לעניין "תשומה בשל עובד" לצרכי תקנה 15א לתקנות מע"מ? 16.05.2023
    פסק הדין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון בעניין אמדוקס (ע"א 2180/21) אמר את המילה האחרונה ביחס לשאלה מהי "ארוחה" לצרכי "תשומה בשל עובד" במסגרת תקנה 15א לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו -1976, תוך דחיית עמדתה של רשות המיסים. במסגרת רשומון זה נציג את הוראות החוק המרכזיות ופסיקה רלוונטית שניתנה בעבר, ומשם נעבור לבחינה של פסיקת בית המשפט המחוזי בעניין אמדוקס (ע"מ 22467-09-17), התייחסות בית המשפט העליון ונסכם.
     
  • עסקאות יצוא נכס בלתי מוחשי לצרכי חוק מע"מ – החידה שאינה פתורה 04.12.2019
    בכפר הגלובלי הבינלאומי רווחות עסקאות במסגרתן המחקר ופיתוח המוצר מתבצעים בישראל ואילו המוצר הסופי מיוצר במקומות שונים ברחבי העולם. נשאלת השאלה מתי ניתן להכיר במוצר מסוג זה כ -"נכס בלתי מוחשי" לצרכי סעיף 30(א)(2) לחוק המזכה מחד במס בשיעור אפס בשל מכירת "נכס בלתי מוחשי" לתושב חוץ ומאפשר מאידך לנכות את מס התשומות הכרוך בישראל בפעילויות אלו.בשאלה זו עסק בית המשפט לאחרונה בעניין מוגוגו על רקע החלטת המיסוי של רשות המיסים מס' 2625/15.

     
  • פסילת ספרים בפקודת מס הכנסה וחוק מע"מ 04.07.2016
    המצגת עוסקת בהיבטי מס של פסילת ספרים בסעיפים 130 ו-145ב לפקודה ומתייחסת לנפקות פסילת הספרים, לרבות שינוי בנטל ההצדקה והראיה, הפרשים בין שומות שלב א' לשומות שלב ב' ויחסי הגומלין בין פסילה בפקודה לבין פסילה בחוק מע"מ.

     
  • חובות העוסק בעת ניכוי מס תשומות על רקע תופעת החשבוניות הפיקטיביות 16.09.2012
    ברשימה זו נסקור את עמדתם של בתי המשפט ביחס לחובות המוטלות על עוסק המבקש לנכות מס תשומות בחשבונית מס שהוצאה שלא כדין ("חשבונית פיקטיבית")


     
bottom of page