נוהל גילוי מרצון 2025

ביום 25 באוגוסט 2025 פרסמה רשות המסים נוהל חדש לגילוי מרצון, המאפשר לנישומים – יחידים וחברות – להסדיר דיווחים חסרים או לא מדויקים, תוך קבלת הגנה מהליך פלילי (להלן: "הנוהל"). מדובר בהזדמנות מוגבלת בזמן, אשר תעמוד בתוקף עד ליום 31 באוגוסט 2026.

בהתאם להצהרותיה של רשות המיסים הדגש המרכזי בנוהל הוא דיווח וגילוי על הכנסות ממטבעות דיגיטליים. לצורך כך, מתווה הנוהל שני מסלולים עיקריים לגילוי מרצון: הראשון, נקרא המסלול הירוק אשר נועד להיות מסלול מהיר. בהתאמה הוא מוגבל לגילוי להכנסות מנכסים דיגיטליים בסכום שאינו עולה על סך של 500,000 ש"ח לכל תקופת הגילוי, וכן שווים ההוגן של כלל הנכסים הדיגיטליים ליום 31 בדצמבר 2024 אינו עולה על סך של 1,500,000 ₪. השני, מסלול שיורי הכולל סכומים הגבוהים מאלו המטופלים במסגרת המסלול הירוק. מסלול זה יצריך דיון כולל ואמור להסתיים בהסכם שומה.  לאור מגבלות הסכום במסלול הירוק, לצד עליות הערך של שוק הקריפטו בחודשים האחרונים, נראה כי מסלול זה לא יהיה רלוונטי לרוב משקיעי הקריפטו. שאלת משנית היא על פי איזה זירת מסחר יקבע השער לצרכי חישוב הרף הכספי, בהעדר זירת מסחר אחת.

להבדיל מנהלי גילוי מרצון קודמים אשר פורסמו על ידי רשות, הנוהל הנוכחי אינו אנונימי, ועל הנישום להזדהות כדי לדווח על הכנסותיו. יתרה מזאת, עמדת רשות המסים היא כי גם החלפת מטבע דיגיטלי במטבע דיגיטלי (למשל המרת ביטקוין באתריום) מהווה אירוע מס אף אם לא התקבל פיאט". בנוסף, בהיקפי מחסר מסוימים רשות המסים עלולה לטעון כי יש למסות את הרווחים מהמטבעות הדיגיטליים במס הכנסה (עד 50% מס) ולא במס ריווח הון. רשות המסים מצידה מגיעה מוכנה וקובעת כי יש לציין בגוף ההסכם (או בנספח לו), את מספר החשבון/חשבונות הבנק שהוסדרו ו/או הכתובות הציבוריות של הארנקים הדיגיטליים שהוסדרו, לפי העניין. בנוסף, יש לפרט את יתרות הנכסים הדיגיטליים לשנת המס האחרונה שכלולה בהסכם (כמות וסכום).  

לבסוף, גם בתום ההליך אין כל הבטחה שהמערכת הבנקאית תסכים לקבל את כספי הפיאט על מנת לשלם את המס בישראל. אומנם, רשות המסים מאפשרת לשלם את המס גם במטבעות דיגיטליים בהתאם ל"נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר", אך מדובר בנוהל נוקשה שספק אם יתאים למרבית המחזיקים במטבעות דיגיטליים.

נזכיר גם כי הנוהל פונה גם לסוגי הכנסה נוספים שלא דווחו בישראל במהלך השנים, לרבות הכנסה משכר דירה בארץ ובחו"ל, הכנסה רעיונית כפועל יוצא ממשיכה מחברה מכוח סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה, נאמנויות, חשבונות בנק מחוץ לישראל וכן כל הכנסה אחרת, ובתנאי שלא הופקה ממקור לא חוקי. המסלול המהיר פתוח אם מקור כלל הנכסים וההכנסות בגילוי הוא בנכסים פיננסים המוחזקים במוסד פיננסי מחוץ לישראל שהיתרה שלהם ליום 31/12/2014 נמוכה מ - 4,000,000 ₪ , וכן לא היו הפקדות / העברות כספים חדשים לחשבון הפיננסי בתקופת הגילוי. ביחס להכנסות שכר דירה, המסלול המהיר פתוח אם מקור ההכנסות שבגילוי הוא בהכנסות שכר דירה למגורים בישראל/בחו"ל בסכום שאינו עולה על 250,000 ש"ח בשנה (20,833 ש"ח בחודש). 

לסיכום, יש לקבל ייעוץ מתאים טרם פנייה להליך גילוי מרצון ביחס למטבעות דיגיטליים ונכסים אחרים.  עו"ד (רו"ח) מאורי עמפלי ממשרדנו יחד עם צוות המשרד מטפל בבקשות גילוי מרצון כבר במשך שני עשורים, מהנוהל הראשון שפורסם בשנת 2006. לרשותכם עומדת מצגת מפורטת בנושא אשר נשענת על הוראות הנוהל, על הוראת הביצוע שפורסמה יחד איתו ועל הניסיון שנצבר במשרדנו מהנוהלים קודמים. נשמח לסייע!